רקע כללי
תנועת הקוד פתוח (באנגלית Open Source) נוצרה והתפתחה במקביל לצמיחת תחומי המחשוב והתכנות, החל מאמצע המאה ה-20. הגורם המגדיר זרם מחשבה זה היא השאיפה ליצור ולחלוק קוד מקור חופשי. קוד מקור הוא האופן בו נכתבות התוכנות על ידי מתכנתים בשפות התכנות השונות, לפני שהן מעובדות לשפת מכונה (המפעילה את המחשב, אך אינה ניתנת לקריאה והבנה על ידי אדם).
ההתייחסות המפורסמת והברורה ביותר למימד החופש של תנועת הקוד הפתוח מיוחסת לריצ'רד סטולמן (Stallman, 1992), לפיה החופש המדובר אינו עוסק במחיר הפצתו של קוד התוכנה על ידי היצרן, אלא באפשרות המוענקת באלו העושים שימוש בתוכנה לראות את קוד המקור שלה, ללמוד אותו, לנסות להבינו ולהתאימו לצרכיהם.
אז מה?
Weber, S. (2004). The success of open source.
Cambridge Univ Press.
וובר רואה קהילות ומיזמים אלה כניסוי בבנייתה של כלכלה פוליטית בו מוגדר מחדש מושג הבעלות על ידי הזכות להפצה מחודשת,
להבדיל מתפישת הבעלות המקובלת, המוגדרת כזכות להדרה והגבלת הגישה.
סיפורה של תרבות הקוד הפתוח, הוא טוען, הוא בראש וראשונה סיפור של הצלחה פוליטית, המציעה דגם המאפשר פעולה המונית משותפת תוך ניהול וניטור קונפליקטים. וובר מוסיף כי הצלחת דגם זה מבוססת על שלושה גורמים, שאינם מובנים מאליהם ודורשים הסבר: שאלת המוטיבציה האישית, שאלת ההכוונה וההנהגה, ומורכבות המיזמים (שם, עמ' 11-12).
חדשני, כן או לא?
צה"ל עובר להקשב
Revision Control
על חשיבות השדה וסכנות מתודיות
Bird, C., Rigby, P. C., Barr, E. T., Hamilton, D. J., German, D. M. & Devanbu, P. (2009). The promises and perils of mining git. Mining Software Repositories, 2009. MSR’09. 6th IEEE International Working Conference on (pp. 1–10).
חומר הגלם
מרחב פעולה ופרשנות
Pham, R., Singer, L., Liskin, O., Schneider, K. & others. (2013). Creating a shared understanding of testing culture on a social coding site. Software Engineering (ICSE), 2013 35th International Conference on (pp. 112–121).
במה להתמקד
Lerner, J. & Schankerman, M. (2010). The comingled code: Open source and economic development. MIT press Cambridge, MA. (p. 213)
ניתוח רשתות
Thung, F., Bissyandé, T. F., Lo, D. & Jiang, L. (2013). Network structure of social coding in GitHub. Software Maintenance and Reengineering (CSMR), 2013 17th European Conference on (pp. 323–326).
ואולי הזירה לא כל כך פתוחה?
Takhteyev, Y. & Hilts, A. (2010). Investigating the geography of open source software through GitHub.
מוטיבציה I
מוטיבציה II
מדריך לטרמפיסט/ית (גיוס עובדים)
Capiluppi, A., Serebrenik, A. & Singer, L. (2013). Assessing technical candidates on the social web. Software, IEEE, 30(1), 45–51. IEEE.
זיהוי מנטורים מוצלחים
המחקר המוצע מתבסס על דגימת נוחות, שאינה הסתברותית באופייה. בחירה זו מבוססת על ההכרה מרכזיותו וצמיחתו של אתר גיטהאב בעולם פיתוח הקוד הפתוח, בקרב אלו הפועלים בתחום, ניתן לראות במדגם כמדגם מטרה מסוג מדגם מומחים.
החלום ושברו
שיטת המחקר
לצורך המחקר ייכתבו ויופעלו אלגוריתמים לסריקת נתוני תיעוד הפעילות במאגרי הקוד, תוך איתור וחישוב המשתנים שהוצגו.
השימוש באלגוריתמים מותאמים להגדרות המשתנים ולשאלת המחקר מאפשר בחינה מתודולוגית חוזרת על ידי חוקרים עמיתים, באמצעות קריאה ביקורתית של הקוד המרכיב אותן. בנוסף, כלי מחקר זה מאפשר שחזור ובדיקה מחודשת בכל עת של המסקנות, בעלות נמוכה וללא צורך באמצעים טכניים מורכבים (מחשב חזק מספיק, גישה לרשת האינטרנט בפס רחב וקוד האלגוריתמים שיוצגו במחקר).
דילמות
- מוקד המחקר: תורמי הקוד או הפרוייקטים
- אוכלוסיית המחקר: סינון מקדים (מקרים בולטים), או כלל המקרים?
- (והכי חשוב) בין שכבות הקוד והמלל - איפה מסתוות חדשנות ויצרתיות
וכיצד ניתן לאתר אותן?