רופאים ללא גבולות

סיוע, נוכחות והקשר

מי אני

  • שי רוז'נסקי
  • לא רופא! לוגיסטיקאי.
  • חשמל, מים, ביוב, שינוע, אחזקת רכב, אספקה, בינוי וכל השאר.
  • חמש שליחויות בשלוש השנים האחרונות
  • 20 חודשים בשטח, בניגריה, אוגנדה, מאלי ו... צרפת.

הקדמה מהירה ל-MSF

  • אחד מארגוני הסיוע הגדולים בעולם, יחד עם הצלב האדום, Doctors of the World, ארגוני האו"ם השונים, Oxfam, וכו'.
  • נוסד ב-1971 על רקע מלחמת האזרחים בביאפרה, ניגריה.
  • התמקדות בסיוע רפואי, למרות שהפעילות נוגעת בתחומים אחרים לפי הצורך (נראה בהמשך).

MSF - תקציב ועצמאות

  • תקציב כולל של 1.53 מיליארד יורו ב-2017
  • 96% מהתקציב מתרומות פרטיות (חברות ופרטים). זהו אחוז נדיר ביותר בנוף עמותות הסיוע.
  • מימון פרטיות מאפשרות עצמאות בפעילות - הארגון מחליט עבור עצמו היכן הוא פועל וכיצד.
  • עצמאות חשובה גם לקבלת הארגון על-ידי מקומיים.

MSF - תקציב ועצמאות

  • עצמאות תקציבית מאפשרת גם גמישות וזריזות במצבי חירום.
  • ברוב המקרים, ארגונים אחרים צריכים לגייס כספים ולמצוא תורם למטרה הספציפית.
  • דוגמה: משבר האבולה במערב אפריקה ב-2014.

MSF כתנועה

  • עצמאות (כספית), נייטרליות (בסכסוך), העדר משוא פנים (אי-אפליה).
  • לתנועה אתוס חילוני למדי, בנוף של עמותות נוצריות ודתיות רבות.
  • הסטוריה של ויכוחים פנימיים, הרבה אידאולוגיה, ביקורת עצמית (ולא-עצמית). "פה גדול".
  • סירוב לקבל כספים מהאיחוד האירופי מאז 2016 בגלל משבר הפליטים.
  • מנוהלת כתנועה אסוציאטיבית, בחירות, יחס מורכב להתמקצעות (professionalisation).

Speaking out

  • אחד הערכי התנועה המרכזיים הוא ערך הדיווח.
  • איזון, משא ומתן תמידי ומרתק בין תלות בממשלה (ולעיתים במורדים!) על מנת לעזור, לבין לוודא שהעולם ידע מה קורה.
  • להיזהר לא להפוך למשת"פ או אמצעי הלבנה של ממשלה שמבצעת פשעי מלחמה. הארגון נבעט כבר ממספר מדינות.
  • דיונים סוערים למדי בתוך התנועה - בין עקרונות לרגישות להקשר.
  • Claire Magone, Michaël Neuman, Fabrice Weissman, Humanitarian Negotiations Revealed: the MSF experience, 17 February 2012
  • https://www.msf-crash.org/en

חירום ופיתוח

  • בעולם הסיוע נהוג לדבר על הפרדה בין חירום לפיתוח.
  • שורשי הארגון בהחלט בחירום, והדבר ניכר באופן הפעולה והמחשבה.
  • הארגון הפנימי משקף את ההבחנה: יש יחידת חירום מובחנת, עם נהלים שונים ותקציב נפרד.
  • יותר מ-50% מהשליחויות מוגדרות כיציבות, לא חירום.
  • קיים ויכוח פנימי משמעותי על פרוייקטים יציבים.

יומבה, אוגנדה

משבר פליטים "קלאסי"

  • קליטת פליטים דרום-סודאניים שמגיעים מעבר לגבול
  • אחד ממחנות הפליטים הגדולים בעולם (כ-300000), הוקם באמצע 2016.
  • בניהול נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) בשיתוף עם ממשלת אוגנדה.

מדיניות דלתות פתוחות לפליטים

  • מדיניות ממשלתית של קבלת פליטים - כל דרום סודאני מקבל מעמד מיד, חלקת אדמה צנועה, חומרים בסיסיים לבניית בית וכו'.
  • האו"ם מעביר כסף עבור כל פליט
  • העמותות מחויבות לפתח את האיזור גם עבור תושבים מקומיים
  • המחנה באיזור ספר לא מפותח
  • הפליטים הדרום-סודאניים מאותה קבוצה אתנית כמו תושבי האיזור, הסטוריה של עזרה הדדית

לעבוד לבד, לעבוד בקרקס

  • לעיתים קרובות MSF הוא העמותה היחידה באיזור (למשל ברגעים הראשונים של משבר).
  • לפעמים יש ארגונים אחרים (רבים) במרחב - קרקס הומניטרי
  • במקרה של משבר פליטים, ל-UNHCR יש תפקיד מארגן/מתאם (ובדר"כ גם מממן). מחלקים את המרחב בין הארגונים.
  • זה לא תמיד עובד טוב!
  • העצמאות הכלכלית של MSF מאפשרת מעמד שונה/חיצוני/ביקורתי.

מהם צרכי חירום (רפואיים)?

  • מים, ללא ספק מים (ובאיכות טובה)
  • "ביוב"
  • רפואה ראשונית (PHC), קליניקות ניידות וכו'
  • עזרה נפשית/פסיכיאטרית, קורבנות תקיפה מינית (SGBV)
  • ככל שתחום מסוים מתייצב וארגונים אחרים מתבססים, עוברים לתחום/איזור אחר שבו יש חוסרים (הפרוייקט בתהליכי מסירה)
  • עיניים על הקרקע, זיהוי מגפות - צוותי מעקב (surveillance), קשרים עם מנהיגים קהילתיים, GIS...

מאידוגורי, ניגריה

משבר בוקו חראם

  • סכסוך בן 9 שנים
  • העיר (מאידוגורי) בשליטת הצבא, המדינה (בורנו) - לא כל כך
  • המוני ניגרים ברחו למקלט (IDPs) חלקם ב"מחנות", חלקם מעורבבים באוכלוסיה (ההגדרה של "מחנה פליטים" מתערערת).
  • לפי הערכות מסוימות האוכלוסיה הוכפלה.
  • תת-תזונה משמעותית בילדים, מגפות חולירע (ומה לא).
  • חלוקה של העיר לאזורי אחריות של הארגונים השונים.
  • פעילות במרחב עירוני לעומת כפרי

פרוייקט תת-תזונה

  • חוץ מפעילות בריאות ראשונית טיפוסית, תכנית תת-תזונה אצל ילדים, בשלושה בתי חולים ברחבי העיר.
  • אם עם ילד בתת-תזונה קיצונית (SAM) מקבלת תזונה רגילה (לא רפואית) לשבועיים.
  • מלבד מיקוד העזרה בחלשים ביותר, מתן תמריץ להגעה, וגם להגעה חוזרת (מעקב רפואי).
  • נדיר: MSF כמעט ולא עוסקת בחלוקת אוכל.

לעזור זה קשה

  • אין אמצעים לזהות ילדים שכבר קיבלו עזרה
  • ילדים בתת-תזונה עברו "מיד ליד" כדי לקבל עוד מזון, שלעיתים קרובות נמכר בשוק תמורת כסף
  • כנופיות המתינו מחוץ לשערי בית החולים ושדדו את האוכל
  • שמועות על אמהות שגרמו להקאות אצל ילדיהן על מנת להיכנס לתוכנית התת-תזונה
  • הערכה: כ-20% מהאוכל שחולק הגיע ליעדו
  • דוגמא נוספת: ארגון מגיע לכפר וקונה אוכל/חומרים, מעלה את המחירים, מייצר כעס (ולעיתים אלימות).

ג'אהון, ניגריה

ג'אהון: נשים ויולדות

  • הפרוייקט קיים עשר שנים
  • מנהלים את כל פעילות הנשים ויולדות באיזור ספר עני, עם תמותת היולדות מהגבוהות בעולם
  • כ-7000 לידות בשנה, מעל ל-90% מהן נחשבות מסובכות. אחד מבתי החולים הגדולים של הארגון
  • אין אף ארגון בינלאומי אחר באיזור

אסטרטגית בריאות ציבורית

  • מעט מאוד נשים יולדות בבי"ח, או עוברות מעקב הריון
  • כתוצאה מכך, הרבה לידות הופכות למסובכות
  • בנוסף לתפעול ביה"ח, תמיכה בשלושה מרכזי בריאות מקומיים למעקב לידה והריונות פשוטים (עם הפניה לביה"ח)
  • אתגר: המקומיים כבר מכירים את ביה"ח ומגיעים מרחוק ישר אליו

השפעה מקומית

  • "הרעבה" של מחלקות נשים ויולדות באיזור - טיפול איכותי בחינם
  • תוצאה: יצירת תלות הולכת וגוברת של האיזור בפרוייקט.
  • איזון בין הצלת חיים ובניית יכולות, בלי יצירת תלות גדולה מדי - הבעיה הראשית של כל פרוייקט סיוע.
  • יש רצון ברור להעביר את הפרוייקט למשרד הבריאות, אך זה מאוד מורכב ולוקח המון זמן.

דנקירק, צרפת

משבר הפליטים מגיע לצרפת

  • תחילת 2016
  • אחד משני המחנות הגדולים בצרפת (עם הג'ונגל ב-Calais)
  • בין 2000 ל-3500 גברים, נשים וילדים
  • היעד: אנגליה, מעט התבססות מקומית.
  • אוהלים באיזור מיוער, בוצי, בלב פרבר צרפתי טיפוסי
  • קור עז, מחלות שונות, כוויות, סקביאס

רשויות, רשתות, ארגונים

  • רשות מקומית אמנם אוהדת, אבל רשויות איזוריות עוינות - רצון למנוע מהמקום להפוך לקבוע
  • רשת מבריחים פנימית במחנה, מלחמות טריטוריה, נשק
  • קרקס שלם של עמותות בינלאומיות, מקומיות, אנשים פרטיים, עיתונאים...
  • איסור זיהוי כעובדי MSF מחוץ למחנה

הפרוייקט של MSF

  • היגיינה ורפואה בסיסית במחנה
  • בניית מחנה נפרד באיזור - כפר קטן - בתנאים טובים יחסית

מבנה הארגון

מבנה פנימי

  • רוב העובדים הם מקומיים (national staff), עם שכבה דקה של מנהלים זרים (לדוגמא 15 מנהלים של צוות של 250 מקומיים).
  • הזרים חשובים עבור הנייטרליות והיעדר משוא פנים, אך גם להימנע משחיתות. יש היבט של הגנה על הסגל המקומי דרך הזרים.
  • בארגונים רבים כמעט ואין זרים כלל (או רק בבירה).
  • שני מעמדות - גיוס שונה, משכורות שונות, ביטוח בריאות שונה...
  • מקומיים שעולים בדרגות יכולים להפוך לזרים - לפעמים יותר מחצי מהזרים הם אפריקאים.

היררכיה ניהולית

  • שלוש רמות ניהול: משרד ראשי (בפריז), מנהלת תיאום (coordination) בבירה, הפרוייקט
  • מתח מעניין בין ניהול מרכזי מלמעלה, למתן אוטונומיה לשטח
  • הטכנולוגיה שינתה מאוד את הנוף: תקשורת עם השטח פשוט לא היתה אפשרית, היום יש אינטרנט כמעט בכל מקום
  • קיימת עדיין דרגת אוטונומיה מאוד מרשימה בשטח

ניהול אבטחה

  • דוגמא יפה לאוטונומית הפרוייקט לעומת מרכוז: אבטחה
  • מתי מסוכן מדי? מתי מתפנים? מהם הנהלים, מה מותר לעשות בשטח?
  • הכרה כללית בארגון שלא ניתן להכליל ולהגדיר כללים אבסולוטיים - השארת מרחב משמעותי להקשר ולשיקול דעת מקומי.
  • בניגוד למגמה מסוימת של התמקצעות בניהול אבטחה והפקדתה בידי מומחים.
  • Fabrice Weissman, Michaël Neuman, Saving Lives and Staying Alive, 8 February 2016

תודה רבה!

רופאים ללא גבולות

By Shay Rojansky

רופאים ללא גבולות

  • 766
Loading comments...

More from Shay Rojansky