רופאים ללא גבולות

סיוע, נוכחות והקשר

מי אני

• שי רוז'נסקי
• לא רופא! לוגיסטיקאי.
• חשמל, מים, ביוב, שינוע, אחזקת רכב, אספקה, בינוי וכל השאר.
• חמש שליחויות בשלוש השנים האחרונות
• 20 חודשים בשטח, בניגריה, אוגנדה, מאלי ו... צרפת.

הקדמה מהירה ל-MSF

• אחד מארגוני הסיוע הגדולים בעולם, יחד עם הצלב האדום, Doctors of the World, ארגוני האו"ם השונים, Oxfam, וכו'.
• נוסד ב-1971 על רקע מלחמת האזרחים בביאפרה, ניגריה.
• התמקדות בסיוע רפואי, למרות שהפעילות נוגעת בתחומים אחרים לפי הצורך (נראה בהמשך).

MSF - תקציב ועצמאות

• תקציב כולל של 1.53 מיליארד יורו ב-2017
• 96% מהתקציב מתרומות פרטיות (חברות ופרטים). זהו אחוז נדיר ביותר בנוף עמותות הסיוע.
• מימון פרטיות מאפשרות עצמאות בפעילות - הארגון מחליט עבור עצמו היכן הוא פועל וכיצד.
• עצמאות חשובה גם לקבלת הארגון על-ידי מקומיים.

MSF - תקציב ועצמאות

• עצמאות תקציבית מאפשרת גם גמישות וזריזות במצבי חירום.
• ברוב המקרים, ארגונים אחרים צריכים לגייס כספים ולמצוא תורם למטרה הספציפית.
• דוגמה: משבר האבולה במערב אפריקה ב-2014.

MSF כתנועה

• עצמאות (כספית), נייטרליות (בסכסוך), העדר משוא פנים (אי-אפליה).
• לתנועה אתוס חילוני למדי, בנוף של עמותות נוצריות ודתיות רבות.
• הסטוריה של ויכוחים פנימיים, הרבה אידאולוגיה, ביקורת עצמית (ולא-עצמית). "פה גדול".
• סירוב לקבל כספים מהאיחוד האירופי מאז 2016 בגלל משבר הפליטים.
• מנוהלת כתנועה אסוציאטיבית, בחירות, יחס מורכב להתמקצעות (professionalisation).

Speaking out

• אחד הערכי התנועה המרכזיים הוא ערך הדיווח.
• איזון, משא ומתן תמידי ומרתק בין תלות בממשלה (ולעיתים במורדים!) על מנת לעזור, לבין לוודא שהעולם ידע מה קורה.
• להיזהר לא להפוך למשת"פ או אמצעי הלבנה של ממשלה שמבצעת פשעי מלחמה. הארגון נבעט כבר ממספר מדינות.
• דיונים סוערים למדי בתוך התנועה - בין עקרונות לרגישות להקשר.
• Claire Magone, Michaël Neuman, Fabrice Weissman, Humanitarian Negotiations Revealed: the MSF experience, 17 February 2012
• https://www.msf-crash.org/en

חירום ופיתוח

• בעולם הסיוע נהוג לדבר על הפרדה בין חירום לפיתוח.
• שורשי הארגון בהחלט בחירום, והדבר ניכר באופן הפעולה והמחשבה.
• הארגון הפנימי משקף את ההבחנה: יש יחידת חירום מובחנת, עם נהלים שונים ותקציב נפרד.
• יותר מ-50% מהשליחויות מוגדרות כיציבות, לא חירום.
• קיים ויכוח פנימי משמעותי על פרוייקטים יציבים.

יומבה, אוגנדה

משבר פליטים "קלאסי"

• קליטת פליטים דרום-סודאניים שמגיעים מעבר לגבול
• אחד ממחנות הפליטים הגדולים בעולם (כ-300000), הוקם באמצע 2016.
• בניהול נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) בשיתוף עם ממשלת אוגנדה.

מדיניות דלתות פתוחות לפליטים

• מדיניות ממשלתית של קבלת פליטים - כל דרום סודאני מקבל מעמד מיד, חלקת אדמה צנועה, חומרים בסיסיים לבניית בית וכו'.
• האו"ם מעביר כסף עבור כל פליט
• העמותות מחויבות לפתח את האיזור גם עבור תושבים מקומיים
• המחנה באיזור ספר לא מפותח
• הפליטים הדרום-סודאניים מאותה קבוצה אתנית כמו תושבי האיזור, הסטוריה של עזרה הדדית

לעבוד לבד, לעבוד בקרקס

• לעיתים קרובות MSF הוא העמותה היחידה באיזור (למשל ברגעים הראשונים של משבר).
• לפעמים יש ארגונים אחרים (רבים) במרחב - קרקס הומניטרי
• במקרה של משבר פליטים, ל-UNHCR יש תפקיד מארגן/מתאם (ובדר"כ גם מממן). מחלקים את המרחב בין הארגונים.
• זה לא תמיד עובד טוב!
• העצמאות הכלכלית של MSF מאפשרת מעמד שונה/חיצוני/ביקורתי.

מהם צרכי חירום (רפואיים)?

• מים, ללא ספק מים (ובאיכות טובה)
• "ביוב"
• רפואה ראשונית (PHC), קליניקות ניידות וכו'
• עזרה נפשית/פסיכיאטרית, קורבנות תקיפה מינית (SGBV)
• ככל שתחום מסוים מתייצב וארגונים אחרים מתבססים, עוברים לתחום/איזור אחר שבו יש חוסרים (הפרוייקט בתהליכי מסירה)
• עיניים על הקרקע, זיהוי מגפות - צוותי מעקב (surveillance), קשרים עם מנהיגים קהילתיים, GIS...

מאידוגורי, ניגריה

משבר בוקו חראם

• סכסוך בן 9 שנים
• העיר (מאידוגורי) בשליטת הצבא, המדינה (בורנו) - לא כל כך
• המוני ניגרים ברחו למקלט (IDPs) חלקם ב"מחנות", חלקם מעורבבים באוכלוסיה (ההגדרה של "מחנה פליטים" מתערערת).
• לפי הערכות מסוימות האוכלוסיה הוכפלה.
• תת-תזונה משמעותית בילדים, מגפות חולירע (ומה לא).
• חלוקה של העיר לאזורי אחריות של הארגונים השונים.
• פעילות במרחב עירוני לעומת כפרי

פרוייקט תת-תזונה

• חוץ מפעילות בריאות ראשונית טיפוסית, תכנית תת-תזונה אצל ילדים, בשלושה בתי חולים ברחבי העיר.
• אם עם ילד בתת-תזונה קיצונית (SAM) מקבלת תזונה רגילה (לא רפואית) לשבועיים.
• מלבד מיקוד העזרה בחלשים ביותר, מתן תמריץ להגעה, וגם להגעה חוזרת (מעקב רפואי).
• נדיר: MSF כמעט ולא עוסקת בחלוקת אוכל.

לעזור זה קשה

• אין אמצעים לזהות ילדים שכבר קיבלו עזרה
• ילדים בתת-תזונה עברו "מיד ליד" כדי לקבל עוד מזון, שלעיתים קרובות נמכר בשוק תמורת כסף
• כנופיות המתינו מחוץ לשערי בית החולים ושדדו את האוכל
• שמועות על אמהות שגרמו להקאות אצל ילדיהן על מנת להיכנס לתוכנית התת-תזונה
• הערכה: כ-20% מהאוכל שחולק הגיע ליעדו
• דוגמא נוספת: ארגון מגיע לכפר וקונה אוכל/חומרים, מעלה את המחירים, מייצר כעס (ולעיתים אלימות).

ג'אהון, ניגריה

ג'אהון: נשים ויולדות

• הפרוייקט קיים עשר שנים
• מנהלים את כל פעילות הנשים ויולדות באיזור ספר עני, עם תמותת היולדות מהגבוהות בעולם
• כ-7000 לידות בשנה, מעל ל-90% מהן נחשבות מסובכות. אחד מבתי החולים הגדולים של הארגון
• אין אף ארגון בינלאומי אחר באיזור

אסטרטגית בריאות ציבורית

• מעט מאוד נשים יולדות בבי"ח, או עוברות מעקב הריון
• כתוצאה מכך, הרבה לידות הופכות למסובכות
• בנוסף לתפעול ביה"ח, תמיכה בשלושה מרכזי בריאות מקומיים למעקב לידה והריונות פשוטים (עם הפניה לביה"ח)
• אתגר: המקומיים כבר מכירים את ביה"ח ומגיעים מרחוק ישר אליו

השפעה מקומית

• "הרעבה" של מחלקות נשים ויולדות באיזור - טיפול איכותי בחינם
• תוצאה: יצירת תלות הולכת וגוברת של האיזור בפרוייקט.
• איזון בין הצלת חיים ובניית יכולות, בלי יצירת תלות גדולה מדי - הבעיה הראשית של כל פרוייקט סיוע.
• יש רצון ברור להעביר את הפרוייקט למשרד הבריאות, אך זה מאוד מורכב ולוקח המון זמן.

דנקירק, צרפת

רשויות, רשתות, ארגונים

• רשות מקומית אמנם אוהדת, אבל רשויות איזוריות עוינות - רצון למנוע מהמקום להפוך לקבוע
• רשת מבריחים פנימית במחנה, מלחמות טריטוריה, נשק
• קרקס שלם של עמותות בינלאומיות, מקומיות, אנשים פרטיים, עיתונאים...
• איסור זיהוי כעובדי MSF מחוץ למחנה

הפרוייקט של MSF

• היגיינה ורפואה בסיסית במחנה
• בניית מחנה נפרד באיזור - כפר קטן - בתנאים טובים יחסית

מבנה הארגון

מבנה פנימי

• רוב העובדים הם מקומיים (national staff), עם שכבה דקה של מנהלים זרים (לדוגמא 15 מנהלים של צוות של 250 מקומיים).
• הזרים חשובים עבור הנייטרליות והיעדר משוא פנים, אך גם להימנע משחיתות. יש היבט של הגנה על הסגל המקומי דרך הזרים.
• בארגונים רבים כמעט ואין זרים כלל (או רק בבירה).
• שני מעמדות - גיוס שונה, משכורות שונות, ביטוח בריאות שונה...
• מקומיים שעולים בדרגות יכולים להפוך לזרים - לפעמים יותר מחצי מהזרים הם אפריקאים.

היררכיה ניהולית

• שלוש רמות ניהול: משרד ראשי (בפריז), מנהלת תיאום (coordination) בבירה, הפרוייקט
• מתח מעניין בין ניהול מרכזי מלמעלה, למתן אוטונומיה לשטח
• הטכנולוגיה שינתה מאוד את הנוף: תקשורת עם השטח פשוט לא היתה אפשרית, היום יש אינטרנט כמעט בכל מקום
• קיימת עדיין דרגת אוטונומיה מאוד מרשימה בשטח

ניהול אבטחה

• דוגמא יפה לאוטונומית הפרוייקט לעומת מרכוז: אבטחה
• מתי מסוכן מדי? מתי מתפנים? מהם הנהלים, מה מותר לעשות בשטח?
• הכרה כללית בארגון שלא ניתן להכליל ולהגדיר כללים אבסולוטיים - השארת מרחב משמעותי להקשר ולשיקול דעת מקומי.
• בניגוד למגמה מסוימת של התמקצעות בניהול אבטחה והפקדתה בידי מומחים.
• Fabrice Weissman, Michaël Neuman, Saving Lives and Staying Alive, 8 February 2016

תודה רבה!